בית מדרש לשוטרים ורבנים

התמונה אליה נחשפו האנשים שמילאו את בית מדרש 'יד בנימין' בירושלים בשבוע שעבר הייתה ייחודית למדי – חרדים לצד דתיים לאומיים, שוטרים לצד אזרחים, יועמ"ש המשטרה לצד הראשון לציון. כולם נקבצו לבית המדרש הירושלמי מסיבה אחת – להבין כיצד יש לנהל משטרה במדינה יהודית.
מי שיזם את הערב הייתה עמותת "חי בהם – תורה לאנשים עובדים". העמותה עוסקת במגוון חיבורים של תורה במרחב החיים, החל מלימוד תורה ומחקר תורני לאנשים עובדים שסיימו את שנות הלימוד בישיבה, או התעוררו לכך בשל מאוחר יותר בחייהם. בין היתר מפעילה העמותה תוכניות לימוד לרבנות לאנשים עובדים, כפרי סטודנטים בירושלים, באר שבע וחיפה בהם נפגשים סטודנטים בוגרי ישיבות ללימוד סוגיות תורניות הקשורות לתואר או המקצוע אותו הם לומדים. ערוץ נוסף של העמותה הינו מכון מחקר תורני בו מלבנים סוגיות רלוונטיות הקשורות לממשקים אקטואליים של דת ומדינה, תורה במרחבים שונים של כלכלה, משפט, רפואה, מדע ועוד. לאחרונה קיימה העמותה יחד עם רבנות המשטרה יום עיון ייחודי וראשון מסוגו שהוקדש כולו לסוגיות של אתגרי המשטרה בעין תורנית. ישבנו לשיחה עם ראש בית המדרש 'חי בהם' הרב ישי שכטר לצד רב המשטרה נצ"מ הרב רמי ברכיהו.
הרב רמי ברכיהו התמנה לרב המשטרה לפני כחמש שנים לאחר ששימש כרב היישוב טלמון, והוא עומד גם בראש בית מדרש 'מאמינים במשטרה' – תוכנית המגייסת שוטרים דתיים וחרדים למשטרה. הוא מתאר את הקושי לצד הזכות בעיסוק בעבודתו: "אנחנו דנים בשאלות הלכתיות שלא נדונו במשך אלפיים שנות הגלות, כעת אנחנו זוכים להיות בבחינת 'שכחום וחזרום ויסדום'".

הרב ברכיהו, אלו דוגמאות של שאלות מגיעות אליך?
"שאלות רבות עולות מאליהן לגבי פעילות של שוטר דתי בשבת. בשונה מהצבא, האופי של עבודת המשטרה הוא עיסוק רחב שאיננו קשור באופן ישיר אל שאלות של פיקוח נפש, אך מאידך ברור שבלי עבודת המשטרה 'איש את רעהו חיים בלעהו'. אני חוויתי זאת באופן מיוחד דווקא בשנה האחרונה בשני אירועים ששינו את התפיסה של המדינה: מגיפת הקורונה והפרעות בערים המעורבות. בראשון חווינו כיצד המשטרה צריכה להתחכך עם אנשים נורמטיביים, אבל בלא האכיפה וההרתעה של השוטרים מצב התחלואה היה חמור בהרבה. בשני ראינו את החשיבות של ערך ביטחון הפנים בתוך מדינת ישראל".

נצ"מ הרב רמי ברכיהו ׀ רב המשטרה

לאחרונה, מספר הרב כי עלתה שאלה על ידיעה על סוחרים שמכניסים בשר טרף במסווה של בשר כשר לארץ. "המשטרה יודעת על אירוע הכנסה נקודתי, אך בשביל להעלות על המקור שמפעיל את ההברחות ואחר כך לתפוס אותו עם הראיות, יש לכאורה להעלים עין, לעקוב ולצפות במשך זמן מה אחר עבודתם. האם הדבר הזה מותר, בידיעה שבינתיים מוכנס בשר לא כשר למסעדות? מצד שני – תפיסה של ראש המערך יכולה להציל מקרים אחרים רבים".
הרב רמי כותב בעצמו תשובות הלכתיות והם מתפרסמות דרך חוברות "משב רוח". השאלות ההלכתיות מורכבות ומסובכות, ועל פי רוב את השאלות הוא מעלה בפני פוסקים שונים בדורנו להתייעצות ולגיבוש מענה הלכתי. לדבריו, "מכל מיני סיבות, בעולם הדתי והתורני, המשטרה לא נתפסת כארגון מציל חיים קלאסי. אני חושב שבעצם העובדה שאנחנו מציבים את הארגון הזה על שולחן הדיונים בבית מדרש יחד עם תלמידי חכמים רציניים שידונו בסוגיות היום יום, לצד אנשי מקצוע בכירים מתוך המשטרה, יש בכך בשורה גדולה גם לעולם התורה וגם למדינת ישראל".
"בלי משטרה חזקה אנו עלולים להתפורר מבפנים"
האם לדעת הרב ניתן להפעיל ולקיים מערכות של מדינה יחד עם שמירה על ההלכות השונות?
הרב שכטר: "עם הקמת המדינה עסקו כמה מגדולי ישראל בשאלות מורכבות של 'הלכות מדינה' ובין היתר גם בסוגיות של משטרה יהודית. הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, כתב תשובה על פעילות שוטרים בשבת ושלח אותה לפוסקים אחרים כמו הרב אליעזר ולנדברג בעל שו"ת 'ציץ אליעזר' וספר 'הלכות מדינה', הרב הדאיה, הרב אונטרמן ועוד. אבל בירור של הלכות אלו עוד נמצא בראשיתו, הפוסקים הניחו יסודות עקרוניים ואף נחלקו על יסודות אלו, אך הירידה למציאות המעשית של ניהול משטרה במשך עשרות שנות מדינה לאחר מכן האירו נקודות רבות שעלינו לצלול לעומקם, ובמיוחד לעורר את הקשת הרחבה של גדולי הדור היום לשיח עמוק במקרים המורכבים.
הבירור לא נפסק אצל הרב הרצוג, בדור השני עסק בנושא הרב שאול ישראלי שהיה ראש ישיבת מרכז וחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב ישראלי חידש שני חידושים: הראשון הוא כי יש מושג של 'מכשירי פיקוח נפש' ושיש מקרים בהם צריך להרחיב את הגדרת פיקוח נפש גם למקרים עתידיים וחששות יותר רחוקים, אך החידוש היותר גדול הוא שהרב ישראלי העלה הבחנה בין אדם פרטי לגוף ציבורי, בו יש סברא לומר כי ניתן להתיר חילול שבת לא רק עבור פיקוח נפש אלא עבור 'נזק הרבים'".
הרב רמי משתף במאמר שפרסם לפני כמה שנים בכתב העת 'תחומין' (לט) בו עסק בשאלת אבטחה של שוטרים בכנסיית הקבר בטקס 'שבת האור'. "בסוף התשובה העליתי את האפשרות לדון את עבודת המשטרה על בסיס קיום מצוות הריבונות הנובעת ממצוות ארץ ישראל. מצווה זו מורה על קיום שלטון בארץ ושלא לעזבה בידי האויבים – עבודה אותה מקיים צה"ל, אולם גם קיום ביטחון פנים לאזרחי מדינת ישראל מהווה ערך של מצוות הריבונות! ועל עבודה זו אמונה המשטרה. נקודה זו היא לא רק בירור הלכתי אלא גם מתארת נאמנה את המציאות בשטח, שכן משטרת ישראל 'מחזיקה' את מדינת ישראל ושומרת על חוסנה. בלי משטרה חזקה אנו עלולים להתפורר מבפנים ואם חלילה זה יקרה שום צבא לא יוכל לעמוד בפני האויבים מבחוץ, וכפי שההיסטוריה היהודית הוכיחה. יש מקום לדון ולצרף יסוד זה בשיקול פעילות בשבת, מעבר לפיקוח נפש ונזק הרבים שאוזכרו על ידי הפוסקים".

הרב שכטר מגיב על דבריו: "הכיוון הזה הוא מחודש ואמיץ וקשה לעיכול לרבים מהפוסקים כי בלי העמדת יסוד ה'פיקוח נפש' קשה לבסס היתר לחילול שבת ואכן ישנם פוסקים שלא הסכימו עם זה. אולם לעניות דעתי ייתכן ואם יוצע חיבור מרתק בין שלשת המרכיבים (היזק הרבים, פיקוח נפש וריבונות) יווצר בסיס מיוחד להתמודדות עם מקרים לא פשוטים".
הרב ממחיש בדוגמא: "ניתן להמיר את המונח 'ריבונות' במונח 'הגוף האמון על הסדר הציבורי ובטחון הפנים'. מונח זה נוגע וקרוב יותר לפיקוח נפש. הדוגמאות של הפרעות במבצע שומר החומות הם חלון קטן למשמעות האדירה של יסודות אלו והעיסוק העצום ברמת חיי אדם של עצם הנוכחות המשטרית במרחב הציבורי. בשיעור ושיחה שקיימתי עם הרב דיכובסקי הוא בנה ענף משמעותי מתוך פיקוח הנפש הציבורי על גבי דברי ר' שלמה זלמן

הרב ישי שכטר ׀ ראש בית המדרש חי בהם

הרב שלמה משה עמאר הראשון לציון רב העיר ירושלים

הרב פרופ' נחום רקובר חוקר המשפט העברי

תת ניצב אלעזר כהנא יועמ"ש המשטרה

הרב דניאל רייבין ראש כולל יד בנימין

סגן ניצב אסף וולפיש רמ"פ חקירות להב 433

אוירבעך למצבי פיקוח נפש אשר 'אינם לפנינו'. כאמור המשימה המוטלת על כתפיו של הרב רמי שליט"א היא עצומה וחשובה, ואני מקווה שתלמידי החכמים והלומדים יהיו שותפים לו".

רכב חשמלי לשוטרים?

הרב שכטר מוסיף כי יש דוגמאות מעניינות שעלו אצל גדולי הפוסקים אשר ייתכן ובמציאות של ימינו ניתן להציע חלופות מרתקות ומאתגרות: "בתשובה של הרב הרצוג נאסר על שוטרים לקיים סיור ברכב והוצע שהסיור יתקיים על אופניים. היום אולי ניתן להציע לפעילות זו רכב חשמלי לפעולות שהותרו מיסודן אך נמצאות על הגבול בסוגיית פיקוח נפש. גדולי הפוסקים במהלך הדורות עסקו בעבר במעמדו של החשמל והשימוש בו בשבת אולם שילוב בין עיקרון פיקוח נפש במרחבי הספק וסוגיית החשמל בשימוש ברכב אוטונומי טרם נפגשו בשיח המעשי של ניהול גוף מעין זה.  חשוב כל הזמן לזכור ששיח העוסק בחידושים ופיתוחים מצריך בירור מעמיק ומיושב אשר חייו להיות משותף עם גדולי ההוראה, כפי שאמר לי הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל – יש להיזהר מאד דווקא בפסיקה ב'עניינים המחודשים' כלשונו".

לסיום נושא זה הרב רמי מעלה שאלה מעניינת על הפעלת מוקד 100 בשבת. "יש שיחות שממש נוגעות בהצלת חיים. כולנו זוכרים את אירוע חטיפת שלושת הנערים, ואת שיחת הטלפון של גלעד שער הי"ד למוקד המשטרה. הדבר מלמד שלמוקד משטרה יש תפקיד חשוב ביותר בהצלת נפשות, אלא ששיחות רבות המגיעות למוקד לא עוסקות בנושאים שקשורים להצלת חיים. כאשר שוטרים שומרי שבת הפונים אלי בשאלה אם מותר לאייש את המשל"ט (מרכז שליטה) בשבת ולענות לפניות של אזרחים, אני משיב להם שהדבר מותר, שכן משל"ט המשטרה הוא סוג של "חדר מיון' של פניות אזרחים הנמצאים במצוקה. בפרט שמדובר במשטרה שהיא גוף ציבורי האחראי על שלום הציבור, והפסיקה ההלכתית לגוף משטרה שונה מפסיקה לאדם פרטי".

הרב שכטר מעלה הצעה פרקטית שיש לדון בה עם הגורמים המקצועיים: הפעלה של שני מוקדים למשטרה, מוקד לבעיות אזרחיות שונות ומוקד במקרי חירום של הצלת חיים. פיצול זה, הוא אומר, יעיל לכך במקרים של פיקוח נפש יינתן המענה המקצועי והחד ביותר. דומה כי הצעה זו כבר מיושמת ברמת המשטרה אך לא חלחלה מספיק לציבור הרחב: קיים מוקד חירום 100 ומוקד פניות 110. ניתוח מעמיק של הנתונים באופי הקריאות יכול להעלות היתר משמעותי לניהולו בשבת ובכך מתחבר עקרון בירור תורני עם תמיכה מציאותית בצורך הגדול ובמצווה העצומה לדאגה לפיקוח נפש בכל ימות השבוע.

מעצרים, חקירות וראיות: יש מה לתורה לומר על זה?

החלק השני של יום העיון עסק בשאלות רוחב ועומק הנוגעות לפעולות ליבה של המשטרה: מעצר חשודים, ניהול חקירה ומעמד ראיה שהושגה שלא כדין. לקראת הערב נערך שו"ת מיוחד בנושא עם דיין ביה"ד הגדול לשעבר, הרב שלמה דיכובסקי, ובערב עצמו השתתפו בעלי תפקידים בכירים במשטרה, ביניהם יועמ"ש המשטרה תת ניצב אלעזר כהנא, חוקר בכיר בלהב 433 סגן ניצב אסף וולפיש, ולצידם בכירי עולם התורה והאקדמיה ביניהם חוקר המשפט העברי הרב פרופ' נחום רקובר, ודיין בית הדין הגדול הרב אליעזר איגרא.

הרב שכטר, מה הביא אתכם לעסוק בנושאים אלו?

"העיסוק בשאלות דתיות כמו פעילות בשבת היא חשובה כמובן, בשמירה על ערך מקודש ביהדות כמו שבת קודש, אך הבשורה של התורה לא נוגעת רק למרחבים האלו, אלא לניהול מערכות במדינה בכלל. אסור שבית מדרש יעסוק רק ביישום שאלות שמקוטלגות כרלוונטיות רק עבור אנשים דתיים. האתגר ברור: יש לצלול אל המקורות הקדומים וליצור שיח בינם לבין המציאות כיום בבירור יחד עם אנשי המקצוע הרלוונטיים לכל תחום".

"אל תתביישו בתורה שלנו"

בפאנל שהתקיים לאחר מכן דנו הרב שכטר, תת ניצב אלעזר כהנא יועמ"ש המשטרה, וחוקר המשפט העברי הרב פרופ' נחום רקובר על מעמד ההגנה על הפרטיות לאור היהדות. כהנא פתח ודיבר בכלליות על סוגיות אלו בעין תורנית: "כעם לא היה לנו שלטון לאורך אלפי שנים, ולכן אין במקורותינו לבד מערכים כלליים הלכות מפורטות לשוטרים. חסרה מערכת הקובעת הסדר מפורט כמו בשאר סוגיות הלכתיות בהן ההלכה יודעת היטב לרדת לדקויות הכי קטנות, וזה אכן אתגר גדול עבור היהדות". יחד עם זאת הוא טען כי היהדות מקבלת מערכת כמו 'משפט המלך' ועל פי זה אין בהכרח פערים רבים בהרבה נושאים בין משפט המלך שיתעצב על פי התורה לבין מה שיש היום".

הרב רקובר שחקר את נושא הגנת הפרטיות ואף היה שותף לחקיקת 'חוק הגנת הפרטיות' טען כי "הנושא של פרטיות הוא חדש בעולם, אבל אצלנו בתורה הוא ישן ונושן, וישנם איסורי תורה שאסף בעל ה'חפץ חיים' בהקדמה לאיסורי לשון הרע. לעומת זאת בעולם המשפטי הדבר היה זר לחלוטין כי שם הקפידו רק על פגיעה בגוף או ברכוש. הצעת חוק הגנת הפרטיות שאובה ממקור המשפט העברי, וכך גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שברעיון הוא כולו יהודי, אבל בפועל בית המשפט שיבש את סולם הערכים הראוי בשאלה מה נדחה מפני הגנה על הפרטיות. השופטים עושים כפי הבנתם את החוק גם כשזה היפוך גמור ממה שנקבע בכנסת, הם הפרו את האיזונים של כבוד האדם וחירותו ולכן יכנסו אלמנטים של שוויון ודומיו שבמפורש לא הוכנסו בחוק".

הרב שכטר מצטרף וטוען כי ביהדות ערך בירור האמת בחקירות השונות והצורך הציבורי גובר על הזכויות הפרטיות של האדם היחיד, כל עוד זוכרים ומחדדים שקיים איסור מצד עצמו לחדור ולפגוע בפרטיותו, בביתו או ברכושו של אדם ללא צורך אמיתי. "לכן לדעתי על פי ההלכה לעיתים יש למתוח את הגבול ולהתיר חדירה לפרטיות במצבים בהם עילת החקירה ומשקלה ברור יותר ממה שמתיר בית המשפט כיום. הצורך לפסוק דין על פי האמת גובר על זכויות האדם, אולם בשביל זה יש להתמקד בטוהר החקירה, ולהיות נחרץ יותר לגבי הדלפות של פרטיים אישיים לגופי תקשורת שאנחנו רואים פעמים רבות. יש לפעול בחוק כלים שלובים בתחום זה: מה שמותר ואף מחויב למשטרה כגוף חוקר להיחשף במצבים רבים, אסור שיהיה חשוף לעין כל, אך מובן שבמקביל יש לקיים ביקורת פנימית ועל ידי גורם חיצוני להתנהלות הגוף עצמו".

בערב עלתה דוגמא נוספת לעניין סוגיית 'פרי העץ המורעל' בה נפסק כי יש לפסול ראיה שהושגה בדרך בעייתית למרות שהיא נכונה ומובילה להרשעה – סוגיה שעלתה בזמן האחרון בהצעת חוק של שר המשפטים. בשיחה בערב העיון עם דיין ביה"ד הגדול, הרב איגרא, ניתן למצוא פערים רבים בין תפיסת ההלכה שלא רק שלא פוסלת את הראיה אלא לעיתים אף מורה שיש לפעול להשיג את הראיה בדרכים שונות.

הרב רמי מבקש לומר כי הוא מקווה כי ערב זה יצור סדרה של ערבי עיון ומפגשים בין תלמידי חכמים לאנשי מקצוע בנושאים אלו, ומביא את דברי הראשון לציון ורבה של ירושלים, הרב שלמה משה עמאר, שנשא אף הוא דברים בערב וחיזק את השוטרים באומרו כי "תפקידכם לא קל ואולי לא תמיד מכירים באחריות ובעשייה שלכם, אבל צריכים להיות גיבורי כוח עושי דברו, תלכו על פי ההלכה ואל תתביישו בתורה שלנו".

הרב שכטר מזדהה ומוסיף כי "הערב שקיימנו הוא חלק מתהליך של בית מדרש חי לברור סוגיות, ויש עוד הרבה מה לחקור בנושאים שונים. אנו תקווה שזו רק התחלה שעוד תצמיח עיסוק וכתיבה בנושא ושותפות רחבה עם גדולי ההוראה מהציבורים השונים, לצד אנשי המקצוע אשר עמלים על התחומים השונים במציאות המעשית, ויחד תוכל להתברר התורה במרחב החיים".