החלב פרווה, אך הסכנה לאלרגיים גדולה מאיסור

חברת רימילק (Remilk), שמפתחת חלבוני חלב שאינם מן החי באמצעות פרמנטציה (התססה) של שמרים, הודיעה בצהריים (יום ה') כי קיבלה ממשרד הבריאות אישור רגולטורי לשיווק מוצריה בישראל.

זוהי הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מעניק אישור מסוג זה, ומעבר לבשורה הגדולה עבור משק החלב ואנשים בעל אורח חיים טבעוני עולה גם שאלת הכשרות.

"בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוחים שונים בתעשיית הבשר והחלב והשאלות המרתקות במישור התורני ובמרחב הכשרות המתעוררות מכך", מספר הרב ישי שכטר, ראש בתי המדרש 'חי בהם' שעסק בנושא באופן נרחב בשנים האחרונות, אולם פיתוח מרתק כמו של רימילק שונה במהותו מהתעשייה המרכזית בתחום הבשר".

ההבדל אליו מתייחס הרב שכטר הוא שבעוד 'הבשר המתורבת' פותח מתחום הרביה התאית, כאן משתמשים בפיתוח חדשני מתחום ההנדסה הגנטית ומנפיקים חלב דרך שמרים על ידי קידוד DNA 'המורה' לשמר לייצר ולהנפיק חלבון חלב. כלומר, חברת רימילק אמנם מייצרת חלבון חלב לכל דבר, אולם מקורו כלל אינו מן החי.

"לכן", אומר הרב שכטר, "לעניות דעתי נראה כי תהיה הסכמה רחבה בפוסקים שמעמד של מוצר שמכיל 'חלבון חלב' זה הוא פרווה ולא חלבי, וייתכן שאף שתיית חלב מחלבון זה תותר לאחר ארוחה בשרית. בערב העיון שערכנו בנושא לפני שמונה חודשים בהשתתפות סמנכ"ל התפעול של רימילק נראה שהייתה הסכמה דווקא על מוצר זה בין רבני חו"ל ובראשם הרב צבי (הרשל) שכטר והרב גנק - מראשי כשרות OU - ובין רבנים מהארץ דוגמת הרב של תנובה הרב זאב ויטמן ועוד".

הרב שכטר מוסיף ומציין כי יש להבדיל פיתוח זה מהמוצר של חברות אחרות, כמו חברת וילק למשל, שמנסות לפתח תאים מן החי אשר יתפקדו כמעין "עטין" מלאכותי שממנו ניתן יהיה "לחלוב חלב" אך ללא פרה שמחוברת לעטין. "במקרה כזה", מסייג הרב שכטר, "הסיטואציה יותר מורכבת מבחינה הלכתית, וייתכן שיהיו פוסקים שילכו אחר מקור התא".

אך למרות שמבחינה הלכתית טהורה דין החלב יהיה פרווה, הרב שכטר מבקש להוסיף כי 'סכנתא חמירא מאיסורא' (סכנה חמורה מאיסור – מונח הלכתי) ומזכיר כמה מקרים כואבים של טעות אנוש במסעדה או של טעות בכיתוב של מוצר אשר הביאה למותם של אלרגיים לחלב.

"הציבור הדתי הורגל שהמונח 'פרווה' משמעותו ללא כל מרכיבי חלב, ועבורו מדובר בחותמת אישור לאלרגיים. כיצד ניתן לשנות תודעה זו? האם ניתן לקחת את הסיכון ולכתוב 'פרווה' ורק להוסיף שיש רכיבי חלב ? דומני שלא, ולכן, ייתכן ועלינו למצוא כותר חדש לכשרות זו 'חלבי- בחזקת פרווה', שמשמעותו תהיה 'פרווה הלכתית אך חלבי לאלרגיים׳. כותר זה יוכל גם לאפשר יישום של הבדלי הפסיקה ביחס למוצר הנראה חלבי שיונפק מחלבון זה, כמו למשל האם ניתן לאוכלו בארוחה בשרית מצד 'מראית העין' שבדבר".

לסיום אומר הרב שכטר כי על אף שאכילת מוצרים מן החי דוגמת חלב הינה דבר ראוי ואפשרי מצד התורה, חשוב לזכור כי כבר לפני אלפי שנים במקורות היהדות הרימו על נס את המושג 'צער בעלי חיים'. "המצב כיום בחברת השפע המודרנית הוא שחלקים משמעותיים בתעשיית המזון הפכו את צורת הגידול למסחרית ולא טבעית לחיות, ובמצבים רבים הדבר יכול להוביל לצער בעלי חיים – דבר ממנו ציוותה התורה להימנע", אומר הרב שכטר.

"גם הצמחונות לא זרה ליהדות", הוא מדגיש, "אמנם ישנו וויכוח מהותי על ההגדרות והעיתוי בימינו, אך פיתוחי הבשר והחלב המתורבת דוגמת רימילק מסייעים לדייק את השיח המהותי על קשרי האדם והחי. הפיתוחים השונים מובילים אותנו לשיח מרתק ומשמעותי השב להגדרות יחס האדם לטבע ולחומרים השונים בעין התורה".