פורסם במקור בה' בסיון תשפ"ג
ערב עיון מיוחד התקיים לאחר סיום משפט של רומן זדורוב לבחינת סוגיות שעלו בו בעין תורנית.
ערב עיון מיוחד התקיים בבית הכנסת 'אמונה שלמה' בירושלים בעקבות סיום משפט זדורוב - תחת הכותרת "משפט התורה פוגש סוגיית הודאות וראיות".
בין המשתתפים: יועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים אילן סלע ורפ"ק ירון שור - העד המומחה לתביעת הנעל במשפט.
"בשלשה תחומים מרכזיים צללנו בין מקורות קדומים לימינו אנו", מספר הרב ישי שכטר, ראש בתי המדרש בעמותת 'חי בהם', "וניסינו לדלות תמונה שלמה להתייחסות משפט היהדות לשאלות זמננו.
"החל בתחום ההפללה העצמית והודאות השווא בהם מערכת המשפט היהודי הקדימה את כל עולם המשפט המודרני, עבור לתחומי המז"פ והמדע הפורנזי המתכתב בצורה מרתקת עם סוגיות סדורות השהות במעמדו המיוחד של ראיות וסימנים וכלה בתחום המרתק של יחסי התפקידים בין העדים, המומחים, הראיות והשופט".
בחלקו הראשון של הערב, שעסק בשאלה של הרשעה המסתמכת על הודאה והפללה עצמית והשתתפו בו יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים אילן סלע, נבחן הפער בין "מלכת הראיות" במשפט הישראלי "לאין אדם משים עצמו רשע" במשפט התורה.
תנ"צ כהנא דיבר על חשיבותה של הודאה במשפט הפלילי ככלי הכרחי למיגור העבריינים והפשיעה. כהנא טען כי הכלל "אין אדם משים עצמו רשע" אין כוונתו כי אדם המודה בהכרח לא אמין, אך אי קבלה במשפט ההלכתי הקלאסי נובע משיקולים אחרים. הוא הוסיף והדגיש כי יש צורך להשתמש בכלים פורנזיים נוספים כחלק מהחקירה בתיק לצד ההודאה, והבחין בין הודאה שנעשית במסגרת חקירה, לבין הודאה שנעשית במסגרת משפט כחלק מהליך עסקת טיעון אותה יש לבחון בכלים אחרים.
השופט סלע עסק אף הוא בהפער בין ההודאה הקבילה בדיני ממונות בדין היהודי 'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי' לאי קבילותה במשפט הפלילי היהודי, ותיאר את המורכבות של שופט מצד אחד להרשיע בעקבות הודאה, ומצד שני החשש מהרשעות השווא.
בחלקו השני של הערב, שדן במעמדן ההלכתי של ראיות פורנזיות ודנ"א וביניהם ראיות 'עקבת הנעל', ניתנה הרצאה של רפ"ק ירון שור ששימש כמומחה של עקבת הנעל במשפט זדורוב.
שור סקר דרך מקרים שונים בהם עסק את עבודתו של חוקר המז"פ שתפקידו להביא את הנתונים מהזירה, אך לא להכריע מה קרה בפועל – האם נוכחותו של אדם בזירה מלמדת גם כי ביצע את העבירה? לאחר מכן תיאר את המקרה הספציפי של ראיית עקבות נעל – כאשר יש מדרג התאמות ברמות שונות מזיהוי בין נעל מסוימת לממצאים, עד להוכחה רק על סוג הנעל וכד', תוך השוואה למדרג שקיים גם בהלכה היהודית לסימנים.
"מדהים לראות איך מקורות בין אלפי שנים נפגשים בעומק עם מציאות המשפט בימינו", סיכם הרב שכטר, "ומשמח לראות שיח תורני ומקצועי חי, כשאנשי המקצוע מתחום החקירות והשפיטה כיום לצד ת"ח דנים ודולים דינים ומחשבות מהמשפט היהודי עתיק היומין".
