בחירת פרק
5 - אחריות תאגידית
הנושא
שאלת האחריות התאגידית היא שאלה שנחשבת צעירה ובוסרית באופן יחסי בעולם המשפט המודרני, אםילו ביחס לדיני החברות. ראשיתה נובעת משאלת תכלית החברה אשר סביבה ישנה מחלוקת משפטית-כלכלית. בעוד הגישה השמרנית הכלכלית אשר שולטת ברוב העולם המערבי, רואה את תכלית החברה כהשאת רווחים לבעלי המניות שלה, גישות סוציאליטסיות יותר מבקשות להחיל אחריות חיובית בחוק המחייבות את החברות להתחשב בכלל הציבור כבעל ענין שיש להביאו בחשבון. העולם המשפטי נדרש פחות לסוגיה זו משום שהחוק אימץ את הגישה השמרנית.
ככלל, הכותרת "אחריות תאגידית" מעלה את השאלה- עד כמה התאגיד נושא באחריות כלפי הציבור הרחב שאינו מבעליו ואינו ממקבלי ההחלטות שלו?
לשון החוק הישראלית היא כדלהלן:
תכלית החברה
11. (א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור.
כאמור, החוק הישראלי עוקב אחר הגישה השמרנית הקלאסית, הרואה בחברה כלי לפיתוח כלכלי, לפיכך שיקוליו צריכים להיות מוכווני צמיחה כלכלית לבעלי החברה. לצד זאת, במידה והיתה רוצה החברה לתרום לציבור שאינו מבעליה, הרי שלא היה מתאפשר לה כיוון שאין זה צעד כלכלי פרופר, לפיכך נוספה לחוק האפשרות לפעילות פילנתרופית על ידי החברה.
בדור האחרון ישנה התעוררות רבה לענין זה, מפאת עליית המודעות לנזקים הסביבתיים שיוצרים התאגידים הגדולים המניעים את הכלכלה העולמית. לצד התחזקותם בפני עצמם על פני מדינות רבות. תוכלו לקרוא על כך במחקר הכנסת המצורף ליחידה זו.
רוב מוחלט של מערכות המשפט רואות באחריות תאגידית מצב וולונטרי מצד החברות. ראו למשל את הגדרת האיחוד האירופאי לשאלה זו:
האיחוד האירופי מגדיר אחריות תאגידית (Corporate Social Responsibility או CSR) כ"תפישה ניהולית שבה חברות מטמיעות שיקולים חברתיים, סביבתיים וערכיים בפעילות העסקית ובממשקים עם בעלי העניין (Stakeholders) בצורה וולונטרית".
ביחידה זו נבקש להתבונן יחד לאור מה שלמדנו, האם יתכן שדווקא לאור העמדות הקיימות בהלכה ביחס לחברה, ניתן לבסס ראיה חדשה ביחס לאחריות התאגידית.
