יחידה לדוגמא | חי במשפט

במסגרת יחידה זו, ברצוני לתת רקע היסטורי קצר על עולם המשפט העברי-ישראלי בתקופת המנדט. רקע זו יסייע לנו להבין את החלטת הרב עוזיאל והרב הרצוג לעצב את מערכת בתי הדין כמערכת הירככית שיש בה ערכאת ערעור.

על מנת לחבר את הלומדים לסקירה שלי אני ממליץ להעביר לעיונם את החומרים הבאים:

1. קטעים מתוך עבודת הדוקטורט של השופט בדימוס שלמה לוין 'מהותו של ערעור' - חתכתי את הקטעים אשר עוסקים בערעור במשפט האנגלי ובהשוואתו לתפיסה של מוסד הערעור בקום המדינה. [בעמ' 8 בקובץ שצירפתי מתחיל חלק מפרק אחר בדוקטורט]. לכל הפחות, אני ממליץ לעבור על המסקנות של שלמה לוין בעמודים האחרונים של המסמך שצירפתי.

את המאמר המלא ניתן למצוא בקישור הבא: לחץ כאן

2. אסף לחובסקי 'משפט עברי ואידיאולגיה ציונית בארץ ישראל המנדטורית' - לדעתי, מאמר מרתק על הקבוצות שפעלו (ממוטיבציות שונות), ערב קום המדינה, להחייאת המשפט העברי .

3. אדם חופרי וינוגרדוב 'עלייתם של בתי־הדין ההלכתיים לדיני ממונות במגזר הציוני־דתי' - מאמר על בתי הדין לממונות בנקודת מבט אקדמית. המאמר לא מצוי בקשר ישיר אל הסקירה שלי, אבל נותן נקודת מבט עדכנית על המצוי והרצוי במאבק המשולש בין בתי הדין הפרטיים- בית הדין הרבני- בית המשפט 'החילוני' על הדיון בדיני ממונות.  

בנוסף מצורפים שני מאמרים נוספים:

סקירה שנכתבה ע"י סטודנטים מאוניברסיטת חיפה והוגשה לכנסת - העמודים הרלוונטיים הם 3 עד 11.

פרק מתוך הספר 'הערעור האזרחי' של חמי בן נון וטל חבקין - מדובר בסקירה מקיפה של כלל נושא הערעור.

מאמר של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יגאל מרזל המתמקד במהות הערעור  -  האם הערעור מגיע מצד מידת הדין או מידת הרחמים או בלשונו - 'זכות הערעור או ערעור בזכות'.

ממליץ ללומדים לעבור על הסקירה שהוגשה לכנסת ולאחר מכן אם מספיקים על המאמר של בן נון.

המאמר השלישי, מיועד למיטיבי לכת הן בגלל אורכו והן בגלל שהם עוסק בסוגיות רחבות יותר.

בברכה,

חננאל טובול מלווה התכנית