עד כה ראינו כי המלאכה האסורה מן התורה בשבת אינה כל פעולה ואפילו לאכל תוצר, הדבר תלוי באותה יחודיות המצויה אצל האדם. תהליך המתחיל בכוונה מבוצעבדרך מסויימת ומסתיים בתוצר. ביחידה הראשונה של מלאכת מחשבת התמקדנו בבירור היחס של כוונת האדם למול וודאות התוצר, ועד כמה הפעולה מאופיינת כמלאכה זו או עשייהסתמית אשר התוצר שלה הינו מלאכה. ביחידה זו, נעסוק בעיקר בפעולה עצמה, האם בוצעהבדרך הרגילה והאם הינה תוצאה ישירה או אגבית של הפעולה. המונחים המרכזיים בהם נפגוש "גרמא" ו "שינוי".