בחירת פרק
3 - טבילה בכלי
מבוא
השבוע אנו נכנסים לדין טבילה בכלי,
האם האיסור מהתורה או מדרבנן? מדוע אין לטבול בכלי?
איך דין זה שייך לרצף הדינים של דין מים שאובים, מים שאינם בקרקע, טבילה בגל שנתלש, טבילה במעיין או מקווה, מים זורמים וכו'...
מקור הדין: בפסוק העוסק בטהרת כלי " וכל משקה אשר ישתה בכלי יטמא" ושני פסוקים אחרי -"... אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור". הפסוק השני הפך למקור לדינים רבים בעניין המקוואות השונים, הספרא העוסקת ברצף פסוקים אלו מביאה שני לימודים :א. "אשר ישתה בכלי יטמא" - יכול אפילו הם בבורות ובשיחים ובמערות יהו מכשירים, תלמוד לומר בכלי יטמא...הכלים שהם תלושים מן הקרקע ומוציא את שבבורות ובשיחים ובמערות שאין תלוש מן הקרקע" . ב. "אך מעין ובור מקוה מים" - "אילו אמר מקוה מים יהיה טהור יכול אפילו מילא בכתיפו ...אף מקוה בידי שמים, אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים, תלמוד לומר בור, אי בור יכול אף בור שבספינה יהא טהור תלמוד לומר מעין, מה מעין שעיקרו בקרקע, אף מקוה שעיקרו בקרקע".
לימודים אלו עוסקים בשלשה עניינים: 1.הכשרת כלי את המים שבו לקבל טומאה(ומכאן לכאורה שהטובל לא יטהר שכן מטמא המים והם אינם מטהרים אותו). 2. פסול שאובים-מילא בכתף למול הכשר בור כתפיסת יד אדם= מים שנתמלאו בכלי(קנקן) – נושא זה פותח את שאלת מעבר מים דרך כלי לדעת ורצון האדם. 3. פסול דבר שאינו בקרקע – בור שבספינה פסול(מעין כלי) מה מעין בקרקע!.
