בית מדרש מהבית | מקוואות | השער למבחני רבנות

מקוואות -השער למבחני הרבנות

‍
1. על שיטת הלימוד מעקרונות לפרטים - מערכת דיני ההלכה בנויה מעקרונות המתפרטים. היכולת להבין להפנים וכן לזכור בצורה טובה ויעילה ריבוי פרטים עוברת דרך הבנת השורשים של הדינים וכיצד הפרטים תלויים בהם.
נושא הלימוד מקוואות מתאפיין בסדר מאד ברור למי שמכיר את החומר מהיסודות, למי שלומד על רצף הטושע לעיתים יחוש מעבר מנושא לנושא. המחבר פורס בעשרת הסעיפים הראשונים שלו את כלל דיני הדאורייתא במקוואות וחד העין ידע לתלות את הסעיפים הרבים בהמשך כל אחד על העקרון שממנו נבע - זוהי מהות התרשימים המצורפים(כמובן אלו רק תרשימי היסודות מהתורה - יש תרשימי המשך).

2.נושא הלימוד מקוואות הינו הנושא הקצר במבחני הרבנות, למידה יעילה יכולה להוביל לאיגוד הנושא ויכולת התמודדות עם פרטיו. ננסה בתוכנית זו לעבור על 10 הסעיפים הראשונים שיהוו פתח לכלל הסעיפים בהמשך!
‍

‍
ברמת התוכן:

נושא המקוואות הינו אחד הנושאים המרתקים ללימוד בשל החיבור העמוק בין מקורות התנאים למציאות הפסיקה וההלכה למעשה. הבנת היסודות מהתורה השזורים בפרטי הדינים, מאפשר ללומד להבין וליישם את העקרונות הלכה למעשה, ואף לראות כיצד מחלוקות רבות קשורות אחת לחברתה.אנו התחלנו את הלימוד בשני עקרונות מרכזיים:
א. מקורות המים השונים והמדרג של יכולת הטבילה בהם.
ב. הגדרת מקורות המים הכשרים לטבילה מהתורה לפי המחלוקת:

• תפיסת יד אדם למול בידי שמים.
• בקרקע או לא.

בנושא המקוואות חלק משמעותי מהלימוד הינם הספרא המשנה והתוספתא, לא פעם השולחן ערוך מתחיל מהם ועובר ישירות למשא ומתן בראשונים. הסימן בשולחן ערוך העוסק בדין מקוואות הינו רא(נוסף אליו רב אשר משלים בהקשר החציצה וכו'). הסימן פותח בדינים שונים ובתוכם שוזר עיסוק בעקרונות המהות של הנושא, תחילה משלב את עצם חיוב הטבילה ושיעור המים מתוך כך צומח למקורות המים השונים ומתוך עניינים אלו צומח להגדרת הבסיס של מקום המים הכשר והפסול לטבילה – העקרון המנחה והמחלוקת סביב מים שאובים:
בכדי לגשר על הפער הקטן(בין הלומדים) – בשיעורים נציג כיצד עקרונות הבסיס מופיעים בסעיפים אלו בטוש"ע עצמו, נציגם במקורום בפסוקים ובתנאים, כיצד עוברים לתלמודים בתחומים שיש וניתוח הראשונים וההכרעה.

יסוד הדין -  יסוד דין הטבילה במקורות המים השונים צומח מן הפסוק "ורחץ במים", פסוק זה החוזר בצורות שונות כלל אינו מציג צורך במקור מים אלא ברחיצה, אולם ממבט רחב בפסוקי התורה עולה תמונה אחרת, המונח ורחץ מבטא ביאת כל גוף האדם כאחד במקום מים. ראשית הלימוד ורחץ במים...ובא השמש" המלמד כי צריך ביאת כל גוף הנטבל כאחד במים דבר שפחות מצוי ברחיצה ושנית הפסוק המרכזי העוסק במקורות המים לטבילת כלי טמא "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור" , פסוק זה מחדד כי אין מדובר ברחיצה סתם אלא בטבילה במקום של מים, אך יותר מכך לא כל מקום מוזכרים מקומות ספצפיים – מעין, בור ומקוה.

הספרא התערבות האדם מרכיב מרזכי בכשרות לצד מקורות המים השונים – "אילו אמר מקוה מים יהיה טהור יכול אפילו מילא בכתיפו ועשה מקוה בתחילה יהיה טהור תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים, אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים, תלמוד לומר בור, אי בור יכול אף בור שבספינה יהא טהור תלמוד לומר מעין, מה מעין שעיקרו בקרקע, אף מקוה שעיקרו בקרקע, או מה מעין מטהר בכל שהו אף מקוה מטהר בכל שהוא תלמוד לומר אך מעין, המעין מטהר בכל שהוא והמקוה בארבעים סאה.... ת"ל אך מעין המעין מטהר בזוחלים, והמקוה באשבורן".–מקור זה מציג מתח בין האמירה הכללית "מקוה מים יהיה טהור" לבין הדוגמאות הספציפיות "מעין,בור" האם נועדו לצמצם את המקומות הכשרים לטבילה או לא. בספרא עולים שני יסודות, מחד התערבות האדם בהבאת המים (מלא בכתף –שאובים הפוסלים או מצב התערבות קטנה –"תפיסת יד אדם" אשר בור מלמד כי אינה פוסלת) ומאידך היסוד מה מעין שעיקרו בקרקע אף מקוה שעיקרו בקרקע המלמד פסול טבילה במים שאינם בקרקע ובנוסף לכך מציגה הספרא הבדלים בדין מקור המים מעיין שהינו בכלשהו ובזחילה לבין מקוה שדווקא באשבורן ועם שיעור מים 40 סאה.

במשנה(לעומת הספרא) – אנו רואים דגש על מעלות המקורות השונים זו למעלה מזו, כאשר מרכיב השאיבה או תפיסת האדם אינו נוכח במרכז ואף לא ברור עד כמה הינו גורם מעצב ומגדיר(על כך נחלקו הראשונים ברמת הדאורייתא), המשנה מעצימה את ההבדלים השונים בין מקומות הטבילה ההבדלים הדיניהם ביניהם לטובלים  השונים. משנה מקוואות - שש מעלות במקואות זו למעלה מזו ....מי גבאים מי בורות מי שיחים מי מערות מי תמציות שפסקו ומקואות שאין בהם ארבעים סאה בשעת הגשמים הכל טהור ... למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו ...למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה שבו טובלין ומטבילין למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהוא: ... למעלה מהן מים מוכין שהן מטהרין בזוחלין למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים והזייה למצורעים וכשרים לקדש מהן מי חטאת. מהו היחס בין המרכיב הבסיסי בהגדרת מקור מים הכשר לטבילה מהתורה לבין מקומות המים השונים הכשרים לטבילה ולטובלים השונים:



________________________________________________________________________________________________

עיין בתרשים דיני הדאורייתא - פריסה רחבה של כל יסודות הדין מהתורה - כולם מובאים בעשרת הסעיפים הראשונים המהווים מפתח לכל הנושא כולו!!

לימוד פורה

‍