בכל יחידה תנתן שאלה הלכתית שתהווה מקרה בוחן לסוגיה הנלמדת 

נפל החשמל בליל הסדר (יום טוב) האם וכיצד מותר להרימו ? מה הדין בשבת?   

כיצד הכרעה זו קשורה להבדל הדין בין שבת ליום טוב בעניין איסור המלאכה?

 | הציטוט הינו של שורת הפסק ולא כל השו"ת ולכן אין לפסוק ממנו |

שו"ת ציץ אליעזר חלק אסימן כ פרק ב - (י"א) ולפי כל הנ"ל יוצא, שלפי דעת רוב הפוסקים בשיטת הרמב"ם שאיןבהמצאת אש משום נולד, ושרבים ס"ל כוותיה, כנתבאר בפרק הקודם וכל האיסור הוא משום שהו"ל מכשירין שאפשר לעשותן מעיו"ט, מותר להדליק אור החשמל ביום טוב באיןלו נר אחר וגם אין לו שעון שידליק החשמל מעיו"ט ויכבה וגם שיחזור וידליק בשניימים טובים, ואין ידו משגת לקנותו, ויבוא עי"כ לאימנועי משמחת יום טוב, משום דהו"למכשירין שאי אפשר לו לעשות מעיו"ט, שהרי יגיע לו חסרון והפסד אם יעזוב לדלוק מעיו"טכל הזמן.

ואף לשיטת הב"י בדבריהמ"מ שסובר בדעת הרמב"ם שאין הלכה כר"י ג"כ הרי מוכרחים לומר שסובראבל בדעת הרמב"ם שאיסור הוצאת אש הוא מדרבנן משום דדמי למלאכה ושבזה גם המ"ממודה בשיטת הרמב"ם שמותר להוציא האש בא"א לו מעיו"ט, וכנתבאר לעיל אותו', וא"כ ה"ה באור החשמל.

וכל זה אפילו אם נאמר שהנאתאורה מיקרי רק מכשירין, אבל אם נקרא כאו"נ עצמו צריך להיות מותר להדליק אור החשמלביום טוב אף כשהיה יכול לעשותו מעיו"ט ע"י שעון מדליק ומכבה, ועל זה בפרקהבא.

שו"ת ציץ אליעזר חלק אסימן כ פרק ג - (י"ד) וא"כ לפי"ז צריך להיות מותר להדליק ביום טוב מאור החשמלבכדי להאיר כשאין לו באותה שעה נר אחר שיאיר לו ושיוכל להדליקו מאש מצויה, ואף כשהיהאפשר לו להמציא מעיו"ט כגון ע"י שעון אובטומטי /אוטומטי/, מכיון שזה הויכאוכל נפש עצמו שנהנה מעצם האור, וכנ"ל בארוכה.

אך בכה"ג שאפשר לו מעיו"טיש לחוש להחמיר משום דנראה כמוליד דבר חדש, גם הרי יש הרבה מהפוסקים הסוברים שגם באו"נ=באוכל נפש= עצמו אסור מדרבנן כשאפשר לו מבערב.

אבל כשלא היה לו אפשרות להמציאמבערב, שפיר יש לומר שלשיטת הרמב"ם וחבורת הפוסקים הסוברים כשיטתו להלכה שהובאוונתבארו בפרק א'. מותר להדליק אור החשמל ביום טוב.

‍