בית מדרש מהבית | מהגמרא בבבא קמא להנחיות המדינה במשבר הקורונה

הצגת מקרה בוחן א - קרינה סלולרית ואלקטרומגנית:

‍
האם קרינה סלולארית נחשבת כנזקי ממון שניתן לחייב אדם עליהם?
האם ניתן לחייב חברת סלולאר להרחיק את האנטנה מאיזור מגורים?
כיצד ניתן לגשת לסוגיא זו מתוך הגמרא?

הידע המציאותי:   קרינה סלולארית – עולם הסלולאר הולך ומתרחב בחיינו, בעולם המחקר ידוע כי ישנה השפעה ונזק מסויים הנוצר לאדם מהמכשור הסלולארי – האנטנה והמכשיר.  קיימת מחלוקת בעולם המחקר והמדע האם מדובר בהשפעה זניחה בשימוש סביר בפלאפון\ ריחוק בסיסי מהאנטנה או שמא יכול להיות נזק ניכר כתולדה מקירבה ושימוש במצטבר.
חלק א- כיצד נגדיר את נזקי הקרינה(נזק קטן המצטבר לנזק משמעותי) לפי מסכת בבא קמא:
א. איזה אב –שור\בור\ אדם?  ב. גרמא או גרמי?  ג. בעל הנזק או האחראי לקיומו? ד. 'אשם תורם' -שותפות בעל הפלאפון בהיזק?
שאלה-  אדם הגר בסמיכות גדולה לאנטנה אשר נפגע וחלה במחלה שיש סבירות גבוהה לקשר בינה למחלה – האם בעלי האנטנה מחוייבים בנזקו?
חלק ב – ריחוק ההיזק מסביבת אדם:
1. ריחוק והעלויות הנגרמות מכך – האם נחייב חברה להרחיק אנטנה – על מי חובת ההוכחה?( ישנם תקנים שונים בין אירופה(תקן מחמיר) לישראל(תקן מיקל) לגבי ריחוק האנטנה הסלולארית ממקום הישוב\ קירבה לאדם. מובן שמדובר בהיטל עלויות גבוה על חברות (וחלקו יושת על הצרכנים)).
3. האם החשש והפחד מהקרינה מספיק כדי לחייב הרחק האנטנה?
4. טוענים כי בשל החשש והפחד אנטנה מורידה את ערך הבתים בכ10% האם היהדות מכירה בסוג של נזק שכזה?
נסה לבחון את השאלות דרך שלבי הלימוד של הסוגיא!!!

‍

הצגת מקרה ב - הנזק הנפשי

הקדמה: בעולמנו תחום הנפש הלך וצבר תאוצה, המודעות לפגעים ונזקים נפשיים, הצורך בטיפול, ופיתוח כלי טיפול  שונים. לכאורה עולם הנזק הנפשי בימינו הינו דבר פשוט וברור לכל, אמנם קשה לאומדו ולדייקו אך במצבים קיצון אין ספק כי הנזקים הינם חריפים ומשליכים על כל מרחבי החיים של הנפגע, כמו כן ניתן לאמוד חלק מהם בעלויות והוצאות לטיפול בנזקים גם אם לא ניתן לאמוד את הנזק עצמו בכסף.
הסוגיא הראשונה בפרק הכונס בוחנת את עולם הנזק וחיוב האדם בשני עולמות מחד החוב הממוני לאדם מאידך החוב למול שמים. לגבי החוב הממוני לאדם נראה שמרכז הכובד של פתיחת פרק הכונס הינו "ולא ישמרנו בעליו" כשהאדם שמר לא יתחייב! לכאורה המדד הוא אשמה – אם כן מדוע המבעית חברו לא חייב בדיני האדם הרי הוא גורם את הדבר באופן ישיר ולכאורה אשם בנזק!!
לאור הנלמד בשבוע שעבר ביחס בין דין גרמא לגרמי ניתן לאמר שעלינו לבחון האם הנזק נעשה על ידי האדם עצמו וכן האם ישיר או עקיף(עיין מטה הגמרא בקידושין ) וכן האם מגיע בעיתוי מיידי – בזמן ביצוע הנזק. לכאורה במצב בו מכלול דברים אלו יתחבר האדם יתחייב לכל הדעות(מח' מהתורה או מדרבנן) אולם בגמרא לא ברור האם זהו העניין או שמא מהותית נזק נפשי אינו נחשב ונכלל כנזק.
ביחידה זו נשתמש בארבעת מבטי הלימוד שלנו בכדי לברר שאלות עצומות אלו שהינם בעלות משקל עצום בכל מרחב הטראומה, פגיעות נפשיות לגווניהם, התעללות נפשית, אשפוזים בכפייה,  וכו' תחום נרחב מאד.

לימוד פורה!!!