יחידה לדוגמא | חי במשפט

מבנה מערכת בתי הדין – הרבני והממשק עם ההררכיה בבית הדין הישראלי

בעת הקמת בתי הדין הרבניים טענו חלק מגדולי ישראל כדוגמת הרב עוזיאל שיש להבנות מבנה ב"ד עם היררכיה (בתי דין היושבים תחת מחוזי ועליון)  ומערכת ערעורים אחת הסיבות המרכזיות שהוצגוהינה  הצגת מערכת משפט מובנה המתקבלת בעיניהציבור הכללי - אינה נופלת מזו של בית המשפט הישראלי, סיבה נוספת הינה לאפשרלערעור להיות בתוך המערכת פנימה ולא לעבור באופן מובנה חוצה לבית המשפט הישראלי.

דיונים רבים נסובו לגבי החלטה זו, ראשית ישנה בעיה מהותית הלכתית בפיחתדין שהוכרע, הן בדיני ממונות והן בדיני איסורים(כגיטין). בעיה זו הינה חריפה ביתרשאת בתחום האיסורים והתרת האיש והאישה לשוק(לאחר חדר"ג) שכן הדיון בערעוריכול להיות לאחר שנישאו וכן בעקרון יש מושג של איסור לעסוק בפסק שכבר הוכרע ועוד.בתחום דיני הממונות נמצאו פתרונות חלקיים כהבניה מערכתית מכח קבילו(שהנידוניםיקבלו את מערכת הדין ולא הב"ד הספציפי) אולם בפועל היום(מ2006) ב"דהרבני כבר אינו עוסק בדיני הממונות.

קושי זה צף אחת לזמן מה ולאחרונה התפרץ בשיאו סביב הגט הכריע ב"ד שלהרב אורי לביא לאדם צמח מדין "זכין לאדם" והתיר האישה לשוק. בפועל עקבערעור של גורם חיצוני לנידונים הרב הראשי יצחק יוסף הורה לפתיחת ב"ד עליוןרבני לדון בפסק שניתן אולם בפועל בג"ץ אסר על הקמת הרכב זה בטענה שמגישהערעור אינו קביל(אינו שייך לתיק).

מציאות מורכבת זו מחדדת את הצורך להבין:

א. כיצד הייתה בנויה מערכת הדין בישראל לאור מקורות התורה?

מהו המבנה של מערכת המשפט במצב האידיאלי? מהם ההרכבים השונים? האם אכן הייתה היררכיה במערכת הדין? מהו משמעות העקרון הדבר הקשה\הגדול והדבר הקטון המופיע בפסוקי התורה?

מה מבטאת הפרשיה בה הולכים בשאלה מסופקת לשופט אשר יהיה בימים ההם? מה יחס הסנהדרין להרכבי בתי הדין השונים? ועוד...

ב.מה יחס התורה לדין חתום?

האם ניתן לערער? ומה ההבדל בין התחומים השונים?

ג. כיצד נכון לאור מקורות היהדות לקיים מערכת דין יהודית דתית בימנו? 

כיצד זה מקרין על מבנה מערכת הדין הקיימת עתה? האם נכון להציע מבנה שונה? כיצד הצעות אלו מתמודדות עם הטענה לצורך במבנה הערעור בתיקים קשים וכבדים יותר?