יחידה לדוגמא | חי במשפט

יסוד דין קבלת המצוות כשער להבנת סוגיית הערעור בגיור

הגיור הינו השער ליהדות, חלון אל העולם המרתק של יצירת עמ"י, אברהם אבינו כורת ברית עם בורא עולם וחוקק את ברית המילה לדורות, מצווה זו הופכת למרכיב הראשון בתהליך הגיור, תהליך הכניסה ליהדות לדורות. עמ"י במעמד הר סיני מתקדש, מתוך לימוד מדרש התורה עמ"י טובל ולדורות חוקק את הטבילה כמרכיב השני בתהליך הגיור אך יחד עימה מצויה גם האמירה "נעשה ונשמע", קבלת מצוות ומרות בלא ידיעה מה מוכל בהם. גם רות המואביה המהווה דגם מרכזי להבנת תהליך הגיור מוסיפה בדבריה לרות עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי".

תהליך הגיור כולל קבלת מצוות כמרכיב מרכזי אך לא ברור היקפו גודלו ועד כמה מעכב. מחד ברור כי אין גיור ללא קבלת מצוות מאידך יש דיון לגבי מניעים בעייתיים לגיור, מכלל הסוגיות עולה תמונה ברורה כי קבלת המצוות מעכבת אך לא ברור באיזה מובן ועל כך נחלקו גדולי ישראל. האם קבלת מצוות דיעבדית לאחר מניע ראשוני בעייתי תועיל? האם קבלה תוך הסתייגות ממצווה אחת מועילה(פשט סוגיא וראשונים -לא!) ? האם תהליך גיור ללא קבלת מצוות מפורשת אך בלא שלילתם תועיל? עד כמה צריך לחפש אחר המתגייר ברצונו לקבל מצוות?

הסוגיא המורכבת מתעצמת במדינת ישראל ככל שקרן היהדות עולה והרצון להתגייר מגיע ממניעים שאינם רצון להצטרף לעם וליהדות והתורה, מערכי הגיור בישראל היום מכילים בתוכם תובנות עומק על המתגיירים ומניעיהם השונים, הפולמוס האדיר והקשה למול מערכת בית דין לגיור מציף בשיאה את סוגיית הערעור והיכולת להפקיע גיור של בית דין. אולם פולמוס זה הגיע לנקודות קצה בו רוצים להפקיע ב"ד ולא רק גירו ספציפי.
אנו נכנס לעובי הסוגיא רק מהזווית של הערעור והקשרה בתחום הגיור.

שיהיה לימוד פורה